דפים

יום רביעי, 16 באוקטובר 2013

סיפורה של חווה אחת והרבה מחזרים-חלק ב'

בשנת 1987,מופשר חלק גדול מאדמות החווה לבניה לצרכי המדרשה,ועדיין לא נעשה שימוש בשטח.עם הזמן,הולך ומתקשה הויכוח של התנועות המיישבות בנוגע לאחזקת המדרשה על חובותיה,בד בבד עם הצורך לפנות לקהלי יעד נוספים מלבד בני ההתישבות העובדת.מגיע מצב זה לכך שבתחילת שנות ה-2000 מוותרת "ניר שיתופי",המשויכת לתנועות המיישבות על רוב שליטתה במניות המדרשה לטובת יזמים פרטיים.אחד מהיזמים ממהר להפטר מרכישתו לאחר תקופה לא ארוכה ואילו שטח מעונות המדרשה וגבולותיה מתבססת חברת "ברסי" המייצגת יזם הנדל"ן הגרמני רוברט פקטור.
גם היום טוענים ב"ברסי" כי לא ידעו שטח שרכש היזם מצויה חוות למחקר חקלאי,שקשורה באופן שוטף למדרשה ולסביבתה במשך שנים.לכן גם נראית הצעתם לארגון לגינון ונוף,שישכירו את השטח בשקל לשנה-סבירה בהחלט.אולם לא כך חשבו בארגון הגננים,שבטחו בהסכם שלהם עם משרד החקלאות.לצד מפה של שטח החווה שמגדירה בברור את גבולותיו,הנעשית על ידי שני הצדדים,הענינים מסלימים וגולשים לבית המשפט.
בתקופה הנ"ל,בשנת 2008,מוגדרת חוות הנוי,כגן בוטני,תחת חוק הגנים הבוטניים החדש,מה שמגן על החווה,ומאפשר לה לקבל תקציבים יעודיים לצורך קיומם,ומאפשר גם את כניסת משרד החקלאות להליך המשפטי.מצד שני מהרגע שמוגדרת החווה תחת חוק הגנים הבוטניים,עושה היזם כל ניסיון כדי לנגח את חוות הנוי על קיומה של המשתלה התפעולית לגן,ומשתמש בסעיף בחוק הגנים הבוטניים האומר שיש צפיפות מינים מסוימת שמאפשרת הגדרת שטח כגן בוטני ומבחינה זו שטח המשתלה,למרות שיש בו צמחים הראויים לשימור,אינו נכלל תחת ההגדרה של גן בוטני.דודי ליטבק,נציג חברת "ברסי" טען וטוען בכל הזדמנות כי בחברה אותה הוא מייצג לא ידעו על קיומה של חוות הנוי וכל ההליך מעקב אותם מלבצע את תוכניתם לבנות באיזור מעונות לקריית השכלה בעלת אופי כפרי.לכן נרתמים בשלב זה הצדדים לקדם הסכם פשרה שבו לוקח משרד החקלאות תחת חסותו את שטח הגן הבוטני והיזם מקבל תמורת זאת שטחים חלופיים ממשרד החקלאות.לשם כך התבקשו הצדדים להביא מדידה של מודד מוסכם שיקבע מה הוא שטח הגן הבוטני.
במקביל הלכו והתרבו הקולות בקרב אנשי המועצה האיזורית עמק חפר לסייע בקידום החווה,במיסגרת החזון של "עמק חפר ירוק" ששם את יהבו על תיירות כפרית.
כאן באו צעדים שקשה לשכל הישר להבין.בא ישראל גלון,ועימו מודד מוסמך ונציגי שני הצדדים.למרות מחאות אנשי הארגון לגננות ונוף,קובע המודד כי לחוות הנוי אין כניסה מסודרת,חניה ושכל התשתיות שלה ממוקמות בשטח ה"משתלה המסחרית",וחלק מהמחסנים והמתקנים שלה נותרים ללא פיתרון מלבד הריסה או מסירה ליזם.לא חולפים מספר שבועות ומגיע שוב צוות מדידה.הם "מתקנים" את המדידה ולפיה כל שטח כיתות הלימוד,ושטח השדרה המרכזית,מהווים כחלק משטח ה"משתלה המסחרית".המדידה התמוהה הזו שלחה את מנהל החווה לבית המשפט על מנת לערער על המדידה.ערעורו התקבל ונקבע דיון במסגרת בוררות מוסכמת אולם אז מוחלף השופט  ונקבע דיון נוסף בבית המשפט.
כך התמשך המשא ומתן בין הצדדים לקראת הגעה להסכמות.בנובמבר 2012 , ביקרה שרת החקלאות על כל הסגל שלה בחוות הנוי ובתום סיורה בגן נערך דיון של כ-5 דקות.אז קטע המנכ"ל יוסי ישי את הדיון בטענה ש"הם צריכים לשמוע את כל הצדדים".מכאן ועד לבחירות לא נעשה דבר ולאחריהן לא היה נראה שחילופי התפקידים במשרד שלאחרי הבחירות משנים במשהו.כל זאת עד לכניסתו של המנכ"ל החדש רמי כהן במאי 2013.בחודש שלאחר מכן התקיימה פגישה במשרד החקלאות בנוכחות סגן ראש המועצה האיזורית עמק חפר,מנכ"ל מדרשת רופין,נציגי משרד החקלאות והציבור במטרה לרכך את האוירה הקשה של דיון המשפטי ולהגיע לפתרונות פשרה.הפגישה היתה ענינית,והסתיימה בתחושה של ראייה ארוכת טווח של טובת חוות הנוי כמכלול ושטח המיועד להכשרה חקלאית.משתתפי המפגש קיבלו לאחר מספר ימים את הידיעה כי מדרשת רופין ביקשה צו פנוי לאלתר על כל השטח המוגדר כ"שטח המשתלה המסחרית",בתמיהה גדולה.כל זאת זמן קצר לפני הדיון האחרון בבית המשפט.לפני הדיון קיבלו שני הצדדים לעיון השקפה מטעמי,כמעורב בתחום הפעילויות שיש למצוא כל דרך להפסיק את ההתקטשות הזו על חשבון צרכי הציבור,ולהשקיע מאמץ משותף בפיתרון שיתרום לרווחת הגן וציבור משתמשיו.
עם זה הגיעו הצדדים לדיון האחרון,למתן פסק הדין.בכל אותה עת הובהר לי על ידי מנהל החווה,חזי כי נעשה כל מאמץ לסכם את ההסכמים עם משרד החקלאות,ויתכן אף שהדיון בכלל לא יתקיים.

לבסוף התקיים הדיון,בעוד נציגי משרד החקלאות מבוששים להגיע ולהתיצב לדיון,אישרר השופט את טענת עורך הדין של מדרשת רופין כי שטח המשתלה המסחרית לפי מדידת המודד המוסכם יפונה תוך 4 חודשים,מבלי שניתן מענה לנושא התשתיות והכניסה לגן,כפי שעמד במיסגרת ההסכמים עם משרד החקלאות.מאז עשה הועד הציבורי פניות לכל גורם אפשרי.במשרד החקלאות עדיין מגיבים בשתיקה על כל פניה מטעם הציבור.גורמים כמו הקק"ל והמועצה לשימור אתרים שהיו בשטח,אינם ממהרים להתערב בענין וגם במועצה האיזורית עמק חפר לא מרימים את הכפפה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה