חוות הנוי תוכננה עוד לפני קום המדינה,לפי שרטוטים משנות ה -40.היה זה
טבעי שיקום מרכז להכשרה חקלאית בליבו של עמק חפר שנחשב לחזק מבחינה כלכלית וישובית
ומאורגן יחסית באותם ימים.יחד עם זאת נדחתה הקמת המדרשה וחוות הנוי לצידה עד לאחר
קום המדינה.מטרותיה של החווה הוגדרו לשמש כחווה לאקלום צמחי גן ונוי ולהדגמת שיטות
רבוי לצמחים קשי השרשה ושיטות גינון שונות.היא התבססה על כך שיש קשר ישיר בין
המדרשה החקלאית ע"ש רופין וסטודנטים,ותלמידים,יכלו לעבור בקשר ישיר לקבל
הדגמות מעשיות על החומר הנלמד בחדרי הלימוד.מבחינה אדריכלית מקשרת החווה בין
המדרשה ל"אמפיתאטרון"[1]
האיזורי שהיווה בשנות החמישים והשישים מרכז תוסס לתרבות.כל זאת במסגרת החזון
שהמתחם הענק יהווה מרכז השכלה ותרבות לתושבי הישובים הכפריים בעמק המשגשג.
 |
| מפת חוות הנוי משנת 1943 |
צריך להבין את גדולת חזונם של דויד צירקין וחובריו להקמת החווה משום שהם
תכננו הקמת גן הדגמה לצמחיה שתגדל שם עשרות ואף מאות שנים,לטובת הדורות הבאים
אחריהם בשעה שקיומה של המדינה עצמה לא היה מובטח.החווה,לצד מדרשת רופין היו סיפור
מדהים של פעילות חקלאית בתקופה של גלי עלייה גדולים.אם בשנים הראשונות עוד עסקו
בגידול מזון לצרכי פנים,הרי שקצב התפתחות החקלאות היה כזה שבעשור השני לקיומה של
המדינה כבר ניתן היה לפנות ליצוא ולקדם אותו.כך שהמדרשה החקלאית והגופים שישבו
לצידה,לקחו חלק מוביל בהדרכה והכשרת ציבור גדול של חקלאים,מרכזי משק ומדריכים
בתחומי החקלאות השונים,וסייעו בכך רבות להתקדמות המהירה של החקלאות הישראלית.פעולותיהם
של צירקין ובנימין קידמו מאוד את החווה
בתפקידיה השונים ועבודתם הפכה להיות מוכרת בכל פורום מקצועי-בארץ ובעולם.כך סייעו
הם בדרכם לקידומה של המדינה הצעירה ביחסיה עם מדינות העולם.במקום פועלים באותה
תקופה דויד גלעד שמלווה את חלקת הורדים שמהווה גן הדגמה המשתרע בשדרה המרכזית.
מקטעי עיתונות מאותה תקופה ניתן להסיק שגם במצב זה,הן חוות הנוי,וגופים
נוספים (כגון ה"מרכז לזבל אורגני" שפעל בסמוך לחווה),כמו גם מדרשת רופין
עצמה,התקשו לעמוד בתקציב,כל זאת למרות תמיכת התנועות המישבות ,משרד החקלאות.במקרה
זה סייעה פעילות משתלת ההפצה שפעלה בחוות הנוי להביא הכנסות שיסייעו לחווה
להתקיים.כנראה שבמקביל הפכה חוות הנוי להיות ישות יותר ויותר עצמאית,המנותקת
ממדרשת רופין.כך עד אמצע שנות ה -70,בהם הולכים צירקין ובנימין אחריו לעולמם ועימם
עוברת חוות הנוי לטיפול מרכז המחקר החקלאי,עם מעורבות הולכת וגדלה של ארגון הגננים
בטיפול והדרכות בחווה.בתקופה זו נעשים בחווה ניסויים בגידול הציפורן,וכן עבודות של
אברהם בן יעקב ברבוי כנות אבוקדו ממרכז אמריקה ואחיו,יעקב בן יעקב שטיפח את גידול
הפרוטיאות,כל זאת לצד העבודה הרגילה בחווה בקורסים והכשרות.יחד עם זאת,לא חולפות
מספר שנים וגם המנהל למחקר חקלאי מאיים ליטוש את החווה.כל זאת בשנות ה-80,כשהמדינה
נתונה במשבר כלכלי חריף ובאופן גורף משפיע הדבר על החקלאות והתנועות המישבות
שמתבססות עליה.נטישת חוות הנוי (בשונה מחוות אחרות שהחזיק משרד החקלאות),נמנעת על
ידי הארגון לגננות ונוף.כך קורה שבשנת 1984,מחזיק הארגון לגננות את המקום,את
המשתלה ומוביל בו הכשרות בתחומי הגינון השונים,לצד המשך שיתוף פעולה עם משרד
החקלאות בתחומים מסוימים.כל אותה תקופה מעורבת המועצה האיזורית עמק חפר ומדרשת
רופין באופן שותף במה שקורה בחווה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה